האם כדאי לזרוק בחור מהישיבה? ● דעה

האם כדאי לזרוק בחור מהישיבה? ● דעה
הרב יוסף ברגר עורך העלון הפופולארי 'פנינים' בטור נוקב בנושא "זריקת בחורים מהישיבה" מוקדש למנהלי המוסדות, למשגיחים וראשי הישיבות למחשבה שניה לפני הרגע האחרון של ההחלטה.
אבי אפלבוים י"ח כסלו תשע"ג 13:08
X

הכל החל בימי השבוע הקודם, כאשר בעת עבודת ליקוט הפנינים עבור הוצאת הגליון "פרשת ויצא", ראיתי חידוש חינוכי נפלא שאמר המגיד הנודע הגה׳׳צ רבי יעקב גלינסקי שליט׳׳א בשמו של הגה״ק בעל הקהילות יעקב הסטייפלער זי״ע, וכך סיפר הגר"י גלינסקי שליט"א בעת דרשתו: באחת הפעמים כשנכנסתי לחדרו של הסטייפלער, הוא הגביה את ראשו מהגמרא, קבלני בהארת פנים וביקש: "ר, יעקב שב נא". מלאתי מיד את בקשתו, התיישבתי על הכסא הישן שעמד לצד השולחן. ואז פתח הסטייפלער זי"ע ואמר: חשבתי היום חידוש נפלא.

 

ברש"י (ויצא כט. יא) מובא, שכשיעקב עזב את ארם נהריים בציווי אביו ואמו ויצא ללבן, נודע הדבר לעשו, ושלח אחריו את אליפז בנו בפקודה: לך הרוג את יעקב! אליפז רדף, השיגו תפסו, אך לא הרגו מיד, אלא החל לספר לו את הענין החמור - כי מוטל עלי צווי של כיבוד אב (שמעתם? כיבוד אב של לא תרצח...) מה היה הסוף? ממשיך רש"י: "ולפי שגדל אליפז בחיקו של יצחק משך ידו", ולכן ביקש אליפז מיעקב שיסייע לו איך להתחמק בשלום מציווי אביו, אמר לו יעקב טול מה שבידי, והעני חשוב כמת, וממילא קימת את מצוות אביך...

 

משמע מכאן - המשיך הסטייפלער ואמר: שאם אליפז לא היה לומד בישיבה של יצחק אבינו ולא היה גודל בחיקו - בסביבתו, הוא לא היה חושב פעמיים - אלא מיד היה הורגו. והיינו, שהלימוד בישיבה מנע את הריגתו של יעקב אבינו ע"ה. א"כ ראיה יש לנו מכאן ״שכדאי להחזיק בחור בישיבה או ילד בחידר, ולוּ אך ורק על מנת שלא יהיה רוצח! שבמקום להיות רוצח הוא יהיה גנב״...

 

המשיך המגיד הגר"י גלינסקי שליט"א ואמר: רבותי, עלינו לדעת! לפעמים מישהו כאילו לוחש באוזן ואומר לאדם: "שמע, עזוב את המאמצים המיותרים, וכי יש לך סיכוי? האם אתה יכול להיות בן תורה מושלם? מי אמר בכלל שתזכה להיות תלמיד חכם? - כלך לך מהגמרא מה כבר ייצא ממך". או לפעמים עולה במחשבתנו: מי אמר שייצא מאותו בחור שאנו מתעקשים להשאיר בישיבה או מאותו ילד שאנו משאירים בחיידר משהו?

 

זו טענה אכזרית. ולמה? כי עליו להשיב ליצר הרע: "אתה מבלבל את המח, גם אם לא אהיה בן תורה מושלם, גם אם אותו בחור או ילד לא יהיו עילויים גדולים, אבל עכ"פ, אחוזים מסוימים יהיו לי, משהו יישאר בהם. לאותם אחוזים מסוגל אני בוודאי, לאותם אחוזים הם מסוגלים, ואם כן אשרי חלקנו!"

 

תראו, להבדיל, את אליפז - מה היה יוצא ממנו ואיך יכול היה להראות ללא אותם אחוזים מועטים שהצליחו להדבק ברוחו...

 

כשראיתי את החידוש החינוכי הנפלא הזה - לא היה ספק בידי כי אתכבד להכניסו בגליון "פנינים פרשת ויצא". אך מסובב הסיבות סיבב, שחידוש זה פרח מזכרוני בעת עריכת הגליון והוא לא נכתב. אני בעצמי לא הבחנתי בזאת, ורק בליל שבת אמרתי לעצמי: אוי! איך שכחתי חידוש נפלא שכזה!.. אך הפטרתי מיד: הכל מאת ה'! אבל לא שיערתי בעצמי עד להיכן הדברים מגיעים...

 

בשבת בבוקר בעת חזרתי מהתפילה פגשתי את מכרי - יהודי יקר ירא שמים, שכבר סיפר לי באקראי ביום חמישי לפני כן, שהוא עומד לנסוע לעיר מסוימת בצפון לצורך סידור כמה עניינים, וכשפגשתי אותו כעת שאלתיו: נו, איך היה? הכל הסתדר? אז הוא השיב ואמר לי: בוא ואספר לך משהו מעניין ביותר:

 

לפני כעשרים וחמש שנה עבדתי כמנהל משק באחת הישיבות לצעירים הנחשבות והמפורסמות בירושלים עיה"ק, (אינני יכול לפרסם את השמות מסיבות מובנות), מטבע הדברים הכרתי גם את הבחורים באופן אישי ופעמים אף היה יוצא לי לשוחח עמהם.

 

והנה, היה זה ב"סוף זמן" אחד, רצו צוות רבני הישיבה לשלח בחור מהישיבה עקב התנהגות בלתי ראויה שעברה כבר כל גבול...

 

אך אני שהכרתי את אותו בחור ויצא לי קצת לפעמים להבין את נבכי נשמתו, הצטערתי לשמע אותה ידיעה, וניסיתי לשוחח עם צוות רבני הישיבה על כך, ואמרתי להם שלדעתי – 'דעת הדיוט', חבל לשלח אותו, כי יש לו פוטנציאל טוב, אך צריך לדעת לטפל בו באופן הראוי לו וכו' וכו'.

 

רבני הישיבה שמעו את דעתי והחליטו שהם יעלו לביתו של מרן הגרי״ש אלישיב זצוק"ל ויפרשו בפניו את הדילמות הסבוכות בכדי שיאיר את עיניהם ויכריע בענין.

 

ממשיך איש שיחי לספר: אני ברוב 'חוצפתי', ביקשתי אף לעלות עמם, ונעניתי בחיוב...

 

כאשר שמע הגרי"ש שליט"א את הדברים החל לחקור ולשמוע את דעותיהם של רבני הישיבה שכאמור, דעתם היתה לנטות לשלח את הבחור מהישיבה. לבינתיים אני עמדתי בצד בשקט, ואז ברגע של דממה ביקשתי רשות לדבר ואמרתי את דעתי.

 

הגרי"ש שמע ושאל שוב ושוב, ולבסוף הכריע ואמר: שצריכים לנסות להמשיך להחזיקו בישיבה בתנאים מסוימים ולתת לו את טיפולו. ואכן, הבחור המשיך ללמוד בישיבה, הרגשתי סיפוק רב מפעולתי ושמחתי בליבי, עד שהדבר נשמט מזכרוני כלל וכלל...

 

ממשיך איש שיחי ומספר: עכשיו בוא ואספר לך מדוע הייתי צריך לנסוע ביום חמישי לעיר מסוימת בצפון, ואז הוא מתחיל לספר בכאב, כי יש לו בן בעל כשרון גדול, שלמרות כישרונותיו הברוכים, אינו מסתדר במסגרת ישיבה גדולה ורגילה מכמה וכמה סיבות, ולכן יעצו לו לחפש מקום קטן עם אווירה חמה שבודאי יותר יתאים לו ושם יצליח יותר. והנה שמעתי, שישנה ישיבה טובה העונה לדרישות הנ"ל בעיר מסוימת בצפון הארץ, ולכן לקחתי עמי מיד את בני כדי לילך ולראות את המקום הנ"ל.

 

מיד בהגיעי לשם נכנסתי להיכל הישיבה כדי לראות ולבדוק הטובה היא וכו',  ומיד לאחר סיבוב קטן בהיכל הישיבה ניגש אלי אברך נשוא פנים ושאלני: האם לך קוראים כך וכך?... האם אתה היית מנהל משק בישיבה הזו והזו בירושלים? האמת, שנדמהתי מהשאלה הישירה הזאת, אך מיד השבתי לו: כן!

 

האם הנך מכירני - הקשה שוב האיש: הוא לא חיכה לתשובתי ומיד ענה ואמר: "אני הוא אותו בחור (אינני יודע אם הנך זוכר), רצו לשלוח אותי ואתה נכנסת לעובי הקורה ובזכותך נשארתי שם וגדלתי בתורה ועליתי מעלה מעלה"...

 

מיד נזכרתי בסיפור הנ"ל ושמחתי שמחה רבה לקלף מעט פיסות היסטוריה והתחלתי לשחזר עמו את אותם הימים, כשלפתע אני שואל אותו: ומה תפקידך כאן? השיב לי מיד האיש - אני ראש הישיבה!...

 

כמובן שהדברים ריגשוני עד מאד איך מעגל של כל כך הרבה שנים נסגר בצורה כ"כ מעניינת... אך יותר מכל – 'זרם' עבר בליבי כאשר הבנתי שבזכות עקשנותי, זוכה אני לראותו היום במעמד זה...

 

אז סיפרתי לו עבור מה באתי עד להנה, ומיד לקח על עצמו את טיפולו וחסותו של בני להעלותו על דרך המלך... פתאום צץ במוחי הפתגם הידוע: "מה שאדם עושה, עושה הוא לעצמו"!...

 

אני הכותב, מסיים לשמוע ממנו באופן מרתק את הסיפור והלקח המאלף הנ"ל וקפצתי משמחה ואמרתי: הנה עוד השגחה פרטית - אחת מרבבות אותם מנהל עמנו הקדוש ברוך הוא!

 

לא בכדי שכחתי להכניס את חידושו הנ"ל של הסטייפלער, כי אמנם חידושו החינוכי כשלעצמו הוא עצום, אך עכשיו בצירוף הסיפור המרתק הנ"ל הוא גדול ועצום לאין ערוך!...

 

ולכן הכנסתי בגליון "פרשת וישלח" תחת הכותרת: "פרשת וישלח - תרתי משמע", גם בגלל שאנו אוחזים כעת בפרשת וישלח, אך גם בגלל שאם יגיע בפנינו "פרשת וישלח" - כשנשמע על מקרה דומה שחפצים לעשות "וישלח" למאן דהו, נדע ונזכור את החידוש הנ"ל בצירוף המעשה המרתק...

 

להורדת הגיליון פנינים פרשת וישלח לחץ כאן



פנינים, הרב יוסף ברגר, בחורים, ישיבה



הוספת תגובה

מאת:
נושא:
תוכן:
אין לפרסם באתר תגובה: המוציאה דיבה, לשון הרע, הפוגעת בפרטיות, מזיקה,
מאיימת או מפירה קניין רוחני. כל הנ"ל מבלי לגרוע בנכתב והמתחייב על פי תקנון האתר.

הצג\הסתר כל התגובות
1. אמת כואבת!
02/12/2012
מגיד שיעור
אני מקוה שכל המשגיחים רואים את הטור הזה.
הגב לתגובה
2. אהבתי את הקישור לפרשת 'וישלח'...(ל"ת)
02/12/2012
משה

הגב לתגובה
3. צודק
02/12/2012
משה
אבל מה לגבי החשש הוא עלול לקלקל את שאר תלמידי הישיבה?
הגב לתגובה
4. ביג-דיל
02/12/2012
משהל'ה
אין כאן טור. יש כאן 2 סיפורים יפים מאוד, אבל זה עדיין לא טור. ברגר, מישקולץ לא תגדל בזכות הסיפורים המתוקים הללו.......
הגב לתגובה
מה קרה? קשה לך לפרגן?(ל"ת)
03/12/2012
חיים

הגב לתגובה
5. ומה עם הבחורים שמקלקלים אחרים?
02/12/2012
חזקי
האם גם אליהם התכווין הכותב?
הגב לתגובה

שלח כתבה לחבר

שם הנמען  
שלח לאימייל
שם שלך  
אימייל שלך
הערות  
שלח ביטול

דווח לעורך

שם שלך  
אימייל שלך
נושא הפניה
שלח ביטול

זעזוע בירושלים: צלב קרס רוסס על בנין במאה שערים

אנטישמיות בירושלים: הבוקר הופתעו תושבי מאה שערים לראות בכניסה לאחד הבנינים המרכזיים בשכונה, בו נמצאים גם משרדים ידועים, כי אלמונים ריססו צלבי קרס בכניסה לבנין.

יד אחד בונה ויד שנייה הורסת ● דעה

בלתי נתפס הפרצוף הכפול של מדינת ישראל, כלפי העולם היא מופיע כפטרון העם היהודי, וכלפי פנים, נאבקת ונלחמת בה כאילו והיהדות מחלה חמורה. לא צריך להיות מומחה ביחסים בינלאומיים להבין את הקשר הגורדי בין עוצמת יהדותה של מדינת ישראל בפנים, לדעת הקהל הבינלאומי בחוץ.

הזדמנות נדירה: תפילת הגר"ח בשעת הנעילה

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א יקדיש את הדקות היקרות לתפילה על התורמים לארגון "זה לזה" כמניין "יתום ואלמנה". "זה לזה" תגבר את המוקד הטלפוני בשל לחץ הפונים לתרום ולזכות בתפילה, אשר סיפורי ישועות נקשרו סביבה .

ברכת הגרש"ז ליהודי חברון התקיימה במלואה

צדיקי הדורות נהגו לפקוד את מערת המכפלה בחברון בחודש הרחמים והסליחות ולהעתיר לדבר ישועה ורחמים * מה הייתה ברכת מרן הגרש"ז אוירבך שנהג לבקר מידי שנה בעשרת ימי תשובה בחברון? מה השיב הרבי מליובאויטש לחולה ואיך נפקדה העקרה?

הוקם בית דין להוראה ולמשפט בשכונת 'הר חומה'

בשורה לשוחרי התורה וההלכה. הוקם בית דין להוראה ולמשפט בשכונת 'הר חומה'. בית הדין הינו נדבך נוסף בקהילת 'חסדי שמואל' שבראשות הגר"א עמרמי.

הקפות שניות בחיפה במוצאי שמחת תורה

בשני מוקדי שמחה מרכזיים יתקיימו השנה הקפות שניות, במוצאי שמחת תורה. ברחבת החנייה התחתונה בהיכל הספורט שברוממה וברחבת בית הכנסת המרכזי בקריית שמואל.

בשורה לדרום: שיקים שחזרו במהלך צוק איתן לא יימנו

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום את תקנות שיקים ללא כיסוי. עפ"י התקנות החדשות, שיקים שחזרו לתושבי הדרום הגרים במרחק 40 ק"מ מרצועת עזה בתקופת ימי מבצע "צוק- איתן", לא ימנו במניין שיקים חוזרים לנושא חשבון מוגבל.

מיהו החקלאי שכבר 20 שנה תורם את כל התוצרת שהוא מגדל לנזקקים?

אתר החקלאות "אופק ישראל" מפרסם את סיפורו של סנדי קולב שכבר 20 שנה מטפח שטחי חקלאות נרחבים בקרבת רחובות כשכל הפירות והירקות מיועדים לתרומה לנזקקים. קולב לא מרויח דבר מהפרויקט ומשקיע כספים מכיסו כדי לעבד 1000 דונם בעזרת עובדים שחלקם עולים מאתיופיה ואנשים עם צרכים מיוחדים.

משה אבוטבול כובד בכתיבת 'משה' - גלריה

ממשה עד משה: בהכנסת ספר תורה לבית הכנסת חב"ד בבית שמש, כובד ראש העיר משה אבוטבול בכתיבת המילה 'משה' בפסוק המסיים את ספר התורה. - צפו בתיעוד.

השר ארדן: חובת התקשורת לסקר באופן שוויוני את המגזר החרדי

שר התקשורת גלעד ארדן השתתף בטקס סיום קורס תקשורת עבור הציבור החרדי ואמר שישמח שהשידור הציבורי החדש ישלב בתוכו עיתונאים חרדים. "לצערי, במשך שנים, המגזר החרדי סובל מהדרה בתקשורת בישראל- קולו כמעט ואינו נשמע".

האזינו: אבי מילר שר ר' הלל פלאי

בעיצומם של עשרת ימי תשובה, ורגע לפני יום הכיפורים משיק הכוכב העולה הזמר אבי מילר את אלבום הביכורים "אבי מילר שר ר' הלל". בכריכת האלבום פונה מילר אל המאזינים בפנייה שטרם הייתה כמותה בתעשיית המוסיקה בכלל, ובתעשיית המוסיקה החסידית בפרט: "מותר לצרוב, ולשכפל לצורך שימוש אישי. והכל בכדי שכולם יוכלו להאזין ולהתרגש".

צפו: שלמה כהן שר נשמת של קרליבך

היום התקיים 'יום בית המדרש' לבעלי עסקים על ידי ארגון ארחות יושר כאשר על הפן המוזיקאלי הופקד הזמר שלמה כהן, צפו בתיעוד מתוך שירתו במקום.